מערך שיעור על דוד בן גוריון ליום הזיכרון בשנת תשפ״ז בנוי לשעת חינוך אחת של 45 דקות, והמועד הוא יום שני, 16 בנובמבר 2026, ו׳ בכסלו תשפ״ז. לפי תקנות יום הזכרון משנת 1977, שיעור שבו מחנך הכיתה משוחח עם תלמידיו הוא אחת מארבע הדרכים שבהן בית הספר מציין את היום, ולכן שעת חינוך היא דרך מוכרת לעשות את זה. המערך שלמטה פותח בשאלה שמשרד החינוך עצמו מציע, למה בן גוריון בחר להיקבר בנגב, ועובר ממנה לערך אחד: דוגמה אישית, כלומר מה כל אחד מאיתנו עושה בעצמו לפני שהוא מבקש את זה מאחרים. כל מה שצריך הוא לוח, טוש ודף אחד לכל תלמיד.
מערך שיעור על דוד בן גוריון: מתי חל יום הזיכרון בתשפ״ז, ומה החוק קובע?
חוק דוד בן-גוריון, שהתקבל בכנסת בנובמבר 1976, קובע בסעיף 22(א): ״ו׳ בכסלו, יום פטירתו של דוד בן־גוריון, יהיה יום זכרון ממלכתי; יום זה יצויין במוסדות המדינה, במחנות צה״ל ובבתי הספר.״ ובסעיף 22(ב): ״חל ו׳ בכסלו בערב שבת או בשבת, יקויים יום הזכרון ביום א׳ שלאחריו.״ השנה ו׳ בכסלו חל ביום שני, ולכן אין הזזה.
ההודעה של משרד החינוך לוח החופשות והחגים בשנת הלימודים תשפ״ז בגני ילדים, בבתי ספר יסודיים, בחטיבות הביניים ובכל מוסדות החינוך הרשמי מתרגמת את זה ללוח השנה. בטבלת ימי הזיכרון הממלכתיים, יום הזיכרון לדוד בן גוריון רשום ביום שני, ו׳ בכסלו תשפ״ז, 16 בנובמבר 2026. ובראש הטבלה כתוב: ״ימי הזיכרון המפורטים להלן אינם ימי חופשה. המחנכים יקדישו חלק מהשיעורים בימים אלה לזכר הנפטרים.״
מה התקנות מבקשות מבית הספר ביום בן גוריון?
תקנות דוד בן-גוריון (יום הזכרון), משנת 1977, מפרטות איך מציינים את היום. תקנה 4 קובעת: ״בבתי הספר יצויין יום הזכרון באחת מאלה, בהן יועלו דמותו ופועלו של המנוח:״
- ״קיום אזכרה כמקובל בישראל;״
- ״טכס התייחדות;״
- ״עצרת תלמידים ומורים;״
- ״ייחוד שיעור לשיחה של מחנך הכיתה עם תלמידיו.״
לפי לשון התקנה, מספיקה אחת מארבע הדרכים, והאחרונה היא בדיוק שעת חינוך. חשוב להבחין בין שני המסמכים: ההודעה של המשרד היא הנחיית הלוח לשנה הזו, והתקנות הן הבסיס החוקי. זו קריאה של לשון המסמכים ולא ייעוץ משפטי, ולא בדקנו במאגר משפטי אם נוסח התקנות עודכן מאז 1977.
| מה | מה כתוב במקור | מה זה אומר בפועל |
|---|---|---|
| התאריך | יום שני, ו׳ בכסלו תשפ״ז, 16 בנובמבר 2026 (לוח החופשות) | לשריין כבר עכשיו ביומן הבית ספרי |
| התלמידים | ימי הזיכרון הממלכתיים אינם ימי חופשה (לוח החופשות) | יום לימודים רגיל |
| המחנכים | יקדישו חלק מהשיעורים לזכר הנפטרים (לוח החופשות) | לתאם מראש באיזו שעה כל כיתה מעבירה את השיחה |
| הדרך | אחת מארבע: אזכרה, טקס התייחדות, עצרת, או שיעור של מחנך הכיתה (תקנה 4) | שעת חינוך אחת היא דרך מוכרת. טקס או עצרת הם אפשרות נוספת, לא תנאי |
יום בן גוריון ויום הסובלנות באותו יום שני: איך מתכננים את השבוע?
16 בנובמבר הוא גם יום הסובלנות הבינלאומי. הוראת קבע 0052 של משרד החינוך מציינת שהוא ״חל ב-16.11״, ובסעיף 2.2 שלה כתוב: ״מנהלי בתי הספר והמורים מתבקשים לעסוק בנושא בשבוע שמצוינים בו ימים אלו או בשבוע שלאחריו, במסגרת שיעורי החינוך״. כלומר, ליום בן גוריון יש תאריך קבוע בחוק, וליום הסובלנות יש גמישות של שבוע.
ההצעה שלנו: בשעת החינוך של יום שני, 16.11, מעבירים את המערך הזה, ואת מערך השיעור ליום הסובלנות הבינלאומי מעבירים בשבוע שאחרי. ואם בית הספר מציין באותם שבועות גם את יום זכויות הילד, יש לנו גם מערך שיעור ליום זכויות הילד.
המערך במבט מהיר: 45 דקות בשעת חינוך אחת
זה מערך שיעור ליום הזיכרון לדוד בן גוריון לכיתות ג׳ עד י״ב, עם התאמות לכל שכבה בהמשך הדף. הוא לא דורש ידע מוקדם, לא מהמחנכת ולא מהתלמידים, ואף תלמיד לא צריך להביא דבר מהבית.
| שלב | זמן | מה עושים | מה יוצא ממנו |
|---|---|---|---|
| 1. פותחים בתקנה | 0-5 דקות | ארבע הדרכים לציין את היום, ואיזו מהן אנחנו עושים עכשיו | הכיתה מבינה שזו שיחה, לא שיעור היסטוריה |
| 2. למה דווקא בנגב? | 5-15 דקות | ניחוש בזוגות, ואחריו שלוש עובדות מהמקורות | סיפור אחד על מעשה, לא רשימת תאריכים |
| 3. חיי מופת | 15-27 דקות | שלושה מצבים מהכיתה, בקבוצות | ההבדל בין לבקש מאחרים לבין לעשות בעצמך |
| 4. מה אנחנו מתחילים בעצמנו | 27-38 דקות | דף אישי, ואחריו בחירה כיתתית | עד שלושה דברים שהכיתה מתחילה בעצמה |
| 5. המשפט האישי | 38-45 דקות | כל תלמיד משלים משפט אחד בשקט | מחויבות קטנה אחת לשבוע |
מהלך השיעור: 45 דקות, שלב אחר שלב
כך עוברת שעת חינוך ליום בן גוריון מהפתיחה ועד המשפט האישי. הזמנים הם מסגרת, ואפשר לקצר שלב אחד כדי לתת יותר זמן לשלב שהכיתה נכנסה אליו.
שלב 1 (0-5 דקות): פותחים בתקנה, לא בביוגרפיה
כותבים על הלוח את ארבע הדרכים מתקנה 4 ושואלים: איזו מהן אנחנו עושים עכשיו? התשובה היא הרביעית, שיעור שבו מחנך הכיתה משוחח עם תלמידיו. מסבירים במשפט אחד שהמדינה קבעה שגם שיחה בכיתה היא דרך לזכור אדם, ולכן היום לא משננים תאריכים אלא מדברים.
שלב 2 (5-15 דקות): למה בן גוריון נקבר בשדה בוקר?
מקריאים את השאלה כפי שהיא מופיעה בעמוד יום דוד בן גוריון, ו׳ בכסלו במרחב הפדגוגי של משרד החינוך: ״למה דווקא בנגב ולא בחלקת גדולי האומה?״ התלמידים מנחשים בזוגות ורושמים ניחוש אחד. אחר כך מציגים שלוש עובדות מהמקורות:
- הבחירה: לפי עמוד המשרד, ״בן-גוריון בחר את מקום הקבורה שלו ושל פולה במדרשת שדה-בוקר (לימים מדרשת בן-גוריון).״
- הצריף: לפי חוברת של אגף של״ח וידיעת הארץ במשרד החינוך, ירושלים בירת הנצח, בעקבות בן-גוריון, הוא התפטר מתפקידיו כראש ממשלה ושר ביטחון, הצטרף עם רעייתו לקיבוץ שדה בוקר ועבר לגור שם בצריף. לפי החוברת, הוא ראה ״בהתיישבות בנגב צורך קיומי למדינה״.
- החוק: סעיף 23 בחוק קובע ש״אחוזת הקבר של דוד ופולה בן־גוריון בשדה בוקר תוחזק בידי המדינה״.
משווים בין הניחושים לבין העובדות, ושואלים שאלה אחת: מה זה אומר על אדם, שהוא עובר לגור במקום שהוא מבקש מאחרים לבנות? השאלה השנייה שהמשרד שואל באותו עמוד, ״מה ביקש לכתוב על קברו?״, נשארת פתוחה. היא מתאימה לתלמיד סקרן שרוצה לחפש בעצמו, ולא לתשובה של המחנכת בשיעור הזה.
שלב 3 (15-27 דקות): חיי מופת, מה זה דוגמה אישית
העמוד של המשרד יום הזיכרון הממלכתי לדוד בן גוריון ז״ל בשעת חינוך נפתח במשפט של בן גוריון מתוך ״קריירה או שליחות״, 1954: ״הנוער בימינו יעצב דמות האדם בישראל״, ובהמשך המשפט, ״על ידי חיי מופת״. כותבים את שני החלקים על הלוח ושואלים: מה ההבדל בין לבקש משהו מאחרים לבין לחיות אותו בעצמך? ואיך זה מתחבר לצריף בנגב?
מחלקים את הכיתה לקבוצות של ארבעה או חמישה. כל קבוצה מקבלת מצב אחד ועונה על שתי שאלות: מה האדם במצב הזה עושה קודם בעצמו? ומה קורה כשהוא מבקש מאחרים בלי לעשות את זה בעצמו?
| מצב | מה מבקשים מאחרים | מה עושים קודם בעצמנו? |
|---|---|---|
| א. נציג הכיתה במועצת התלמידים | להשאיר את הכיתה נקייה אחרי ההפסקה | |
| ב. תלמידה בקבוצה הכיתתית | לא לשלוח צילומי מסך של אחרים בלי רשות | |
| ג. כמה תלמידים בכיתה | שתלמיד חדש ירגיש חלק מהכיתה |
מסתובבים בין הקבוצות ושואלים למה, אחרי כל תשובה. בסבב הקצר בסוף, כל קבוצה מקריאה רק את מה שכתבה בעמודה האחרונה.
שלב 4 (27-38 דקות): מה אנחנו מתחילים בעצמנו
כל תלמיד ממלא את הדף האישי שבהמשך: מה הוא היה רוצה שיקרה בכיתה, ומה הוא עושה קודם בעצמו. אחר כך אוספים הצעות על הלוח, והכיתה בוחרת עד שלושה דברים שהיא מתחילה בעצמה השבוע. אותם כותבים על בריסטול ותולים בכיתה.
אם כבר העברתם את מערך השיעור על אחריות לשעת חינוך, שם השאלה הייתה מה בידיים שלי. כאן השאלה אחרת: מה אני עושה קודם בעצמי, לפני שאני מבקש את זה מאחרים.
שלב 5 (38-45 דקות): המשפט האישי
כל תלמיד משלים בשקט משפט אחד בתחתית הדף: השבוע אני עושה בעצמי ___, לפני שאני מבקש את זה מאחרים. מי שרוצה, מקריא. המחנכת מסכמת: היום זכרנו אדם שעבר לגור במקום שביקש מאחרים לבנות, וכל אחד מאיתנו בחר צעד קטן אחד שהוא עושה בעצמו. את הדפים אוספים ומחזירים בשיעור הבא.
דף להדפסה: מה אני מתחיל בעצמי
דף אחד לכל תלמיד. אפשר להעתיק את הטבלה למסמך ולהדפיס.
| שאלה | התשובה שלי |
|---|---|
| בכיתה שלנו הייתי רוצה ש… | |
| מה אני עושה קודם בעצמי | |
| מתי השבוע אני עושה את זה | |
| איך אדע שעשיתי את זה | |
| המשפט האישי: השבוע אני עושה בעצמי ___, לפני שאני מבקש את זה מאחרים |
התאמות לפי שכבה
בעמוד שעת החינוך של המשרד כל הפעילויות בערכה מסומנות לכיתות ז׳ עד י״ב או י׳ עד י״ב, ואין שם פעילות לשעת חינוך ביסודי. לכן ההתאמה לכיתות הנמוכות היא הצעה שלנו. מי שמחפש פעילות על דוד בן גוריון לכיתות הצעירות ימצא בעמוד מעגל השנה של המשרד חומרים לפי מקצוע.
| שכבה | מה משנים במערך | חומר משלים מעמודי המשרד |
|---|---|---|
| ג׳ עד ה׳ | בשלב 2 מספרים את שלוש העובדות במילים פשוטות. בשלב 3 עובדים במליאה על מצב אחד, במקום בקבוצות | ״משפחות ויישובים בראי תולדות ארץ ישראל: דוד בן גוריון (כיתות ב-ד)״ · ״מנהיגות ומנהיגים בזמר העברי: דוד בן-גוריון (כיתות ד-ו)״ |
| ו׳ עד ט׳ | המערך כמו שהוא | מנהיגוריון, לומדה שעליה המשרד כותב: ״הפעילות מותאמת לתלמידי כיתות ו-ט״ |
| י׳ עד י״ב | בשלב 3 מוסיפים שאלה: האם מותר לדרוש מאחרים משהו שאתה עצמך לא עושה? | ״מגיע לו שיכתבו עליו שיר (כיתות ז-יב)״, ופעילויות לכיתות י׳ עד י״ב בעמוד שעת החינוך |
לפי עמוד המשרד, ״הפעילויות נכתבו על-ידי צוות המכון למורשת בן-גוריון ובית בן-גוריון בתל-אביב.״ מי שמחפש מערך שיעור בן גוריון ארוך יותר, לכמה שיעורים, ימצא שם ערכות מלאות.
שלושה גבולות שכדאי לסמן לפני שנכנסים לכיתה
- שאלה שנויה במחלוקת היא שאלה פתוחה, לא פסק דין. בחטיבה ובתיכון תלמידים עשויים להעלות פרשות שנויות במחלוקת מתקופתו, למשל אלטלנה. המחנכת לא מכריעה בשיעור הזה מי צדק. היא רושמת את השאלה, אומרת שהיא ראויה לשיעור היסטוריה מסודר, וחוזרת לשאלה של היום. בשעת חינוך ביסודי לא פותחים את הנושא.
- לא מציגים דמות מושלמת, וגם לא שופטים אותה. השיעור עוסק בערך אחד שעולה מהמקורות, דוגמה אישית, ולא בהערכה של כל פועלו.
- שיעור אחד אינו מהלך שלם. הוא פותח שפה משותפת ומחויבות קטנה אחת. מה שנותן לו סיכוי אמיתי להחזיק הוא החזרה אליו בשבועות הבאים, לפי הטבלה שלמטה.
מה עושים אחרי השיעור
| מתי | מה עושים | כמה זמן |
|---|---|---|
| יומיים אחרי | מחזירים את הדפים, וכל תלמיד מסמן לעצמו אם עשה את מה שכתב | 5 דקות |
| שבוע אחרי | חוזרים לבריסטול: איזה מהדברים שבחרנו הכי קשה לנו להתחיל בעצמנו? | 10 דקות |
| חודש אחרי | בוחרים יחד דבר חדש אחד לבריסטול, במקום דבר שכבר נעשה הרגל | 10 דקות |
ובית ספר שרוצה להמשיך מהשיחה בכיתה אל חיבור בין התלמידים בפועל, ביום פעילות חווייתית בהנחיה חיצונית שבו הכיתה פותרת משימות יחד, יכול להכיר את פעילות גיבוש ODT לכיתה.
מערכים נוספים מאותה סדרה
כל מערך בסדרה, כולל מערך שיעור ליום בן גוריון, עומד בפני עצמו ל-45 דקות ומתחבר לשאר דרך השיחה בכיתה.
- מערך שיעור ליום הזיכרון ליצחק רבין, איך חולקים על חבר בלי להוציא אותו מהקבוצה
- מערך שיעור לחג הסיגד, 45 דקות על חידוש הברית
- יום הסובלנות הבינלאומי: מערך שיעור של 45 דקות, לשבוע שאחרי 16.11
שאלות נפוצות על מערך שיעור על דוד בן גוריון
מתי יום הזיכרון לדוד בן גוריון בשנת תשפ״ז?
יום הזיכרון לדוד בן גוריון יחול ביום שני, 16 בנובמבר 2026, ו׳ בכסלו תשפ״ז. כך הוא רשום בטבלת ימי הזיכרון הממלכתיים בלוח החופשות של משרד החינוך לתשפ״ז, ולפי החוק הוא חל בכל שנה בו׳ בכסלו, יום פטירתו של בן גוריון.
האם יום בן גוריון הוא יום חופשה?
לא. בלוח החופשות של משרד החינוך כתוב: ״ימי הזיכרון המפורטים להלן אינם ימי חופשה. המחנכים יקדישו חלק מהשיעורים בימים אלה לזכר הנפטרים.״ זה יום לימודים רגיל, והמחנכים מקדישים בו זמן לזכרו.
מה בית הספר צריך לעשות ביום בן גוריון?
החוק קובע שהיום יצוין בבתי הספר, ותקנות 1977 מפרטות ארבע דרכים: אזכרה, טקס התייחדות, עצרת תלמידים ומורים, או שיעור שבו מחנך הכיתה משוחח עם תלמידיו. לפי לשון התקנה מספיקה אחת מהן, ובכולן מעלים את דמותו ופועלו.
למה בן גוריון נקבר בשדה בוקר?
לפי המרחב הפדגוגי של משרד החינוך, בן גוריון בחר את מקום הקבורה שלו ושל פולה במדרשת שדה בוקר. לפי חוברת של משרד החינוך, הוא עבר לגור בצריף בקיבוץ שדה בוקר וראה בהתיישבות בנגב צורך קיומי למדינה. במערך, זו השאלה שפותחת את השיחה על דוגמה אישית.
מה קורה כשו׳ בכסלו חל בשבת?
לפי סעיף 22(ב) בחוק, כשו׳ בכסלו חל בערב שבת או בשבת, יום הזיכרון מתקיים ביום ראשון שאחריו. בשנת תשפ״ז זה לא רלוונטי, כי היום חל ביום שני.
מאיזה גיל אפשר להעביר את המערך?
מכיתה ג׳ ועד כיתה י״ב, לפי טבלת ההתאמות שבדף. בכיתות ג׳ עד ה׳ מספרים את העובדות במילים פשוטות ועובדים במליאה במקום בקבוצות.
איך מציינים באותו יום גם את יום הסובלנות?
יום הסובלנות הבינלאומי חל גם הוא ב-16 בנובמבר, אבל הוראת הקבע של משרד החינוך מאפשרת לעסוק בו גם בשבוע שאחריו. ההצעה שלנו: את יום בן גוריון מציינים ביום עצמו, ואת יום הסובלנות בשעת החינוך של השבוע הבא.
הצעד הבא
יום בן גוריון שואל מה אדם עושה בעצמו לפני שהוא מבקש מאחרים, וזו גם השאלה שבונה כיתה: חיבור אנושי מתחיל במי שעושה את הצעד הראשון. אם תרצו לחשוב יחד על תוכנית שנתית לחינוך החברתי בבית הספר, השאירו פנייה בטופס יצירת הקשר.
